"הישיבה התיכונית" כשמה משקפת מהות שלימה. עולם הישיבה הוא מהמפעלים הקדומים בעם ישראל לפי מסורת חז"ל, "ומעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו".

הישיבה היא החוליה ההכרחית במסירת תורה שבע"פ. מתחברת היא למסורת של דורות כדברי המשנה במסכת אבות "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, יהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". לימדנו רבינו הרמב"ם שכל איש המוזכר במעבירי השמועה במסורת תורה שבע"פ אינו אדם יחיד אלא "הוא ובית דינו". הישיבה היא זו המעבירה את התורה לישיבה אחרת במסורת הדורות.

עולם התיכון הוא העולם האקדמי, בו נלמד הבסיס העיוני במדעי הרוח ובמדעי הטבע, ברוחב דעת ובעומק רב. מציאותו של עולם זה בהיכלה של הישיבה נותן לו מעמד מעבר למעמד המעשי כהכנה לחיים, ומעמיד אותו כחלק מהעולם הדתי של בני הנוער המתבגרים.

הישיבה שאפה מאז ומתמיד לעסוק לא רק בלמידה, אלא בבנין האישיות במיוחד בגיל החשוב כל כך של גיל התבגרות. בישיבות בעלי המוסר היה נהוג לומר :'שהישיבה היא בית שממסד ועד טפחות מחנכים בה "אדם"'. בנית חופש הבחירה, האחריות האישית, מערכות היחסים של היחיד מול החברה, בנית עולם המידות, ופיתוח האישיות הם חלק מרכזי מנשמתה של הישיבה. בנין אישיות הנבנה מתוך יחס אישי ומודעות לכל אחד ואחד.

כבר למעלה משמונים שנה, עוסקת ישיבת חורב יום יום בתורה גדולה זו, מתוך אחריות כבדה לעם ישראל ולמדינת ישראל שצמחה ביחד איתה. ישיבת חורב היא משנה רוחנית בפני עצמה. שורשיה ההגותיים נעוצים במשנתו של הרש"ר הירש זצ"ל, ובתורתו של הראי"ה קוק זצ"ל, משתמשת היא בכלים חדשים ומודרניים המכילים נשמה עתיקה ואורח חיים סדור המוכיח את עצמו שנים רבות. בוגריה מגשימים בחייהם את צורת החיים של שילוב הקודש והחול ונמצאים בכל תחום בחברה הישראלית, בחיי תורה עם דרך ארץ.

החום האנושי הצומח בתוך ההון האנושי בתוך ישיבת חורב מצמיח חברות ורעות רבת שנים. הישיבה משמשת בית לא רק לתלמידים אלא גם לבוגרים, היא מהווה מקור של כוח ועוצמה והכל מתוך ענווה גדולה יחד עם שאיפה למימוש הכוחות המצוינים של תלמידה.

רבי אלעזר לאחר שסיים תפילתו אמר כך : "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתשכן בתוכנו אהבה ואחוה שלום ורעות, ותרבה גבולינו בתלמידים, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך, ותבוא לפניך קורת נפשינו לטובה". (ברכות ט"ז ע"ב)

יהי רצון שתלווה תפילה זו את הבאים בשעריה של הישיבה ואת היוצאים ממנה.