73 נופלי מוסדות חורב במערכות ישראל ובפעולות האיבה
"וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃"
הרב יצחק צייגר הי"ד
נפל בפיגוע בעלי במלחמה, כ' באדר א' תשפ"ד (2024), בן 57 בנופלו.
יצחק נולד בח' בכסלו תשכ"ז, 21/11/1966 בירושלים, גדל בעיר ולמד בבית הספר חורב, היה פעיל בסניף מרכז של תנועת הנוער עזרא.
יצחק התגורר בשבי שומרון. הקפיד להתנדב בכל מה שיכל ושירת בין היתר במד"א זק"א ידידים ועוד.
יצחק נפל בפיגוע בתחנת הדלק בעלי בכ' באדר א' תשפ"ד, 29/2/2024. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושני נכדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.
רב סמל יקיר הכסטר ז"ל
נפל בקרב בדרום רצועת עזה במלחמה, כ"ז בטבת תשפ"ד (2024), בן 26 בנופלו.
יקיר נולד ביום י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.1997) בירושלים לחיה ויהושע הכסטר, למשפחה של עולים חדשים.
יקיר גדל בירושלים ולמד בישיבה התיכונית חורב, לאחר שנות התיכון למד בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות והתגייס במסלול ההסדר לחיל ההנדסה הקרבית.
יקיר היה אצן, רוכב אופניים ומתנדב בקהילה, בעבר השתתף בקמפיין תרומות במסגרתו רץ ברחבי ירושלים כדי לגייס כספים למען צעירים עם צרכים מיוחדים. את קמפיין "גלגלי האהבה", במסגרתו רכב על אופניים כדי לגייס כסף לבית חולים אלי"ן המשקם ילדים עם מוגבלויות פיזיות, יקיר לא זכה להשלים.
לאחר סיום לימודיו בישיבה והשירות הצבאי הלך יקיר ללמוד באוניברסיטה. עם פרוץ המלחמה בשמחת תורה תשפ"ד יקיר גויס למילואים בחיל ההנדסה.
רב סמל יקיר ימין הכסטר נפל בקרב ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (8.1.2024) ביחד עם חברו מהישיבה דוד שוורץ. בן עשרים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
סמל ראשון אפרים יכמן ז"ל
נפל בקרב בצפון רצועת עזה במלחמה, ט"ו בטבת תשפ"ד (2023), בן 21 בנופלו.
אפרים נולד ביום כ"ו באדר תשס"ב (10.3.2002) לליאת ושמואל באלון שבות. אח לאלישבע, בנימין, יוסף, חנה, אביגיל ורבקה.
בהמשך, המשפחה התגוררה בנווה דניאל, אפרים למד בבית הספר היסודי בנווה דניאל ובישיבת חורב בירושלים.
הוא היה מהנערים האלו שידעו לעשות הכול, הוא הצטיין בלימודים ובמוזיקה, למד פסנתר ולימד את עצמו לנגן על תופים וגיטרה ולעשות סנפלינג. הוא היה אהוב על כולם ולימודי התורה היו התשוקה האמיתית שלו. אחרי שסיים את לימודי התיכון הוא אפילו חשב להתגייס לקורס טיס, אך הבין שאם יתקבל לא תהיה לו הזדמנות להמשיך ללמוד בישיבה שבה למד בירוחם עם כל חבריו לפני הגיוס.
לאחר התיכון, למד אפרים בישיבת הההסדר בירוחם, וביום 11.11.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי כחלק ממסלול ההסדר.
במלחמה ברצועת עזה אפרים וחבריו מישיבת ההסדר ששירותם הוארך נכנסו לעזה. שניים מחבריו הטובים ביותר מהישיבה ומגוש עציון, איתן רוזנצוויג וידידיה שנקולבסקי נהרגו בצפון הרצועה ואפרים כאב עליהם מאוד ואף הספיק לבקר בבית העלמין בגוש עציון ארבעה ימים לפני מותו.
סמל אפרים יכמן נפל בקרב ביום ט"ו בטבת תשפ"ד (26.12.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין כפר עציון, בצמוד לחבריו הטובים מהשיעור. הותיר אחריו הורים ושישה אחים.
רב סמל מתקדם יוסף חיים (יוסי) הרשקוביץ ז"ל
נפל בקרב בצפון רצועת עזה במלחמה, כ"ו בחשוון תשפ"ד (2023), בן 44 בנופלו.
יוסי נולד ביום ה' בסיון תשל"ט (31.5.1979) בירושלים וגדל ברובע היהודי, ולמד בישיבת חורב.
יוסי נישא להדס ולזוג נולדו חמישה ילדים, המשפחה התגוררה ביישוב גבעות שבמערב גוש עציון.
יוסי היה איש חינוך, ניהל את בית הספר אורט פלך והיה דמות אהובה ונערצה בבית הספר.
הוא גויס בפרוץ מלחמת שמחת תורה ונפל בקרב בפיצוץ מטען עוצמתי במארב של מחבלי חמאס בצפון רצועת עזה ביום כ"ו במרחשוון תשפ"ד (10.11.2023). בן ארבעים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו אישה, ילדים, הורים ואחים.
רב סמל יוסף מלאכי גדליה ז"ל
נפל בקרב בכפר עזה במלחמה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (2023), בן 22 בנופלו.
יוסף נולד ביום א' בטבת תשס"א (26.12.2000) בירושלים, לדינה לאה ויצחק דוד. . אח לשירה, אשר, יעל, מיכה, אסתר ואלישבע.
התגורר בבית שמש ולמד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית בעלי.
ביום 29.3.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים, ביחידת דובדבן בחטיבת הקומדנו. יוסף התחתן עם סיני כשנה לפני נופלו.
בבוקר שמחת תורה במתקפת הפתע על ישראל, יוסף ואחיו אשר הוקפצו מבית הכנסת ישר לקרבות בעוטף עזה נגד מחבלי חמאס. יוסף הגיע לכפר עזה והיה מהראשונים שנכנסו לקיבוץ, יוסף הפעיל איתו רחפן שהביא מהבית כדי לאתר מחבלים. יוסף נפל במהלך הקרב בכפר עזה.
רב סמל יוסף מלאכי גדליה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו אישה, הורים ושישה אחים ואחיות.
רב סמל ראשון ישראל עמיחי ויצן ז"ל
נפל בקרב בכרם שלום במלחמה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (2023), בן 33 בנופלו.
עמיחי נולד ביום כ' בניסן תש"ן (15.4.1990) בפסגות לרב שלמה יוסף ולרחל. גדל בפסגות ולמד בישיבה התיכונית בית אל ובישיבת אלון מורה.
עמיחי לימד כחצר"מ בישיבת חורב, נישא לטליה ולזוג נולדו חמישה ילדים: צור, כרם, אורי, רות ושחר.
עמיחי עבר עם עוד כמה חברים לקיבוץ כרם שלום כדי לחזק את ההתיישבות בחבל ארץ זה, למרות חילוקי הדעות והבדלי התרבות עם השכנים החילונים מהקיבוץ הם השתלבו בקהילה. עמיחי לימד כמחנך בישיבה התיכונית "נווה".
במתקפת הפתע של חמאס בבוקר שמחת תורה עמיחי ישר קפץ לכיתת הכוננות והוא וחבריו ניהלו קרב גבורה אדיר, הרגו עשרות מחבלים והצילו את הקיבוץ. במהלך הקרב עמיחי וחבר הילדות שלו מפסגות ידידיה רזיאל נהרגו.
רב סמל ראשון ישראל עמיחי הכהן ויצן נפל כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.
אלוף משנה יהונתן אהרן שטיינברג ז"ל
נפל בקרב בכרם שלום במלחמה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (2023), בן 43 בנופלו.
יהונתן שטינברג נולד בירושלים וגדל בגבעת זאב למד בישיבה התיכונית חורב ובישיבת מעלה אליהו בתל אביב.
התגייס לצה"ל באוגוסט 2000, ושובץ בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל. לאחר מסלול הכשרה שירת כלוחם בגדוד. עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד 931 ומונה למפקד מחלקה, והשתתף בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה. בהמשך היה מפקד פלוגה בגדוד 931. לאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד 931 בין השנים 2011–2012. בהמשך שימש כקצין אג"ם של חטיבת הנח"ל בין השנים 2012–2013. לאחר מכן מונה לראש לשכת מפקד זרוע היבשה, גיא צור, ושירת בתפקיד בין השנים 2013–2015.
בשנת 2015 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 931, ושימש בתפקיד עד שנת 2017. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של עוצבת הפלדה בין השנים 2017–2019. ב-29 באוגוסט 2019 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת בנימין, בתפקיד זה שירת עד 18 באוגוסט 2021. לאחר מכן היה חניך במכללה לביטחון לאומי במחזור מ"ט (2021–2022). בשנת 2022 מונה למפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י, תפקיד בו שימש עד שנת 2023. ב-28 במאי 2023 מונה למפקד חטיבת הנח"ל.
שטינברג התגורר בשומריה, היה נשוי ואב לשישה. בעל תואר ראשון בחינוך ממכללת ירושלים ותואר שני במדעי המדינה.
בבוקר שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד 7.10.2023 נהרג אל"מ יהונתן שטיינברג במתקפת הטרור באזור כרם שלום לאחר שקפץ להילחם יחד עם פקודיו נגד מחבלי חמאס.
סמל ראשון עדיאל-בנימין פישלר ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ז בסיוון תש"פ (2020), בן 21 בנופלו.
עדיאל נולד ביום ג' באלול תשנ"ח (25.8.1998) בירושלים.
למד בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים "חורב" ובתיכון "הימלפרב" בירושלים.
נער מופנם ושקט, הִרבה בעשיית חסד וכתלמיד תיכון התנדב בעמותת "שכן טוב", העוסקת בחלוקת משלוחי מזון למשפחות נזקקות.
לאחר התיכון הצטרף למכינה הקדם-צבאית "עוצם" בנגב.
בשנת 2017, במהלך טיול, נפצע בכתפו. בעקבות הפציעה נקבע לו פרופיל לא קרבי, והוא נלחם לשנות זאת. מאבקו צלח כעבור כשנה, ב-12.2.2018 התגייס לצה"ל והחל את שירותו כאיש צוות טנק.
בשנת 2019 נשלח לקורס מפקדי טנקים בבסיס בדרום הארץ, עבר אותו ושירת כמפקד טנק בבסיס בדרום הארץ.
סמל ראשון עדיאל בנימין פישלר נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ז בסיוון תש"ף (19.6.2020). בן עשרים ואחת בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.
רב טוראי יהושע-מנחם חפץ ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ו בניסן תשע"ב (2012), בן 19 בנופלו.
יהושע מנחם נולד בירושלים ביום ט' באב תשנ"ב (8.8.1992), מגיל צעיר נקרא בחיבה שוקי.
הוא למד בבית ספר יסודי "חורב" בקטמון עד כיתה ו' והמשיך לחטיבת ביניים בישיבת "חורב" בסנהדריה. בכיתה ט' ביקש לחזק את היישוב היהודי בחברון ועבר ללמוד בישיבת עתניאל, בדרום הר חברון. אחרי שלוש שנים בישיבה עבר ללמוד בתיכון בגוש עציון בתכנית היל"ה, ושם סיים כיתה י"ב.
ביום 20.3.2011 התגייס שוקי לצה"ל. תחילה הוא שירת כתומך לחימה בחיל האוויר ולאחר בקשות רבות הועבר להנדסה קרבית והחל אימונים להצטרפות ליחידת יהל"ם.
שוקי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ו בניסן תשע"ב (18.4.2012), במהלך אימון. בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אם, שתי אחיות וחמישה אחים ואחיות למחצה.
אחרי נפילתו הועלה שוקי לדרגת רב-טוראי.
סמל יצחק שמידמאיר ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ח בתשרי תש"ע (2009), בן 27 בנופלו.
יצחק נולד בירושלים ביום כ"א באלול תשמ"ב (9.9.1982). למד במוסדות רשת "חורב" בעיר, תחילה בבית ספר יסודי והמשיך לישיבה התיכונית עד סוף י"ב.
בתום לימודיו המשיך לישיבת ההסדר בקרית שמונה ושירת בצה"ל כמש"ק דת באוגדת הצנחנים.
משסיים את מסלול ישיבת ההסדר שב לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בעיר. כעבור כשלוש שנים הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון במדעי הטבע, בחוג מדעי המחשב וביולוגיה חישובית עם חטיבת לימודים במתמטיקה.
באוקטובר 2009, יומיים אחרי נפילתו, היה אמור יצחק להתחיל לימודים לתואר שני במדעי המחשב בטכניון בחיפה.
סמל יצחק נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח בתשרי תש"ע (16.10.2009), שבועיים אחרי שהחל שירות מילואים באזור לכיש. בן עשרים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים, אחות ואח.
טוראי אסף רדמן ז"ל
נפטר ממחלה בעת מילוי תפקידו, י"ד בתשרי תשס"ט (2008), בן 19 בנופלו.
אסף נולד בירושלים בשבת, י"ב בתמוז תשמ"ט (15.7.1989). שנותיו הראשונות למד בבית הספר "ממלכתי דתי רמות א' " ולאחר מכן בישיבה התיכונית חורב בירושלים.
בסיום לימודיו ב"חורב" הצטרף לישיבת ההסדר "אהבת ישראל" בנתיבות.
אסף התחייל ב-3.7.2008, אך לא הספיק לשרת שירות צבאי משמעותי. לקראת סוף זמן קיץ בשנה א' בישיבת ההסדר חש ברע, אבל מתוך אהבת תורה המשיך בלימודיו עד ליום האחרון של הזמן. במהלך בין הזמנים התגלתה אצלו מחלת הסרטן שהתמודד עמה בגבורה במשך חמישים יום. בערב חג האסיף, י"ד בתשרי תשס"ט (12.10.2008), ניצחו אראלים את המצוקים ואסף נאסף ונלקט לעולם העליון והוא בן תשע-עשרה שנה בלבד. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבגבעת שאול בירושלים, מותיר אחריו אב ושתי אחיות.
בת-שבע נחמה אונטרמן לובינשטיין הי"ד
נפלה בפיגוע ברחוב יפו בירושלים, כ"ט בסיוון תשס"ח (2008), בת 33 בנופלה.
בת-שבע נולדה ברמת גן בד' באייר תשל"ה (15.04.1975) ובילדותה עברה לירושלים.
למדה בירושלים בבית ספר יסודי ממלכתי דתי, התגוררה בעיר סיאטל בארה"ב עם משפחתה מספר שנים וכששבה למדה באולפנת חורב בירושלים.
בשנת השירות הלאומי בת-שבע עבדה בבאר שבע במסגרת ארגון "קו לחיים". בתום השירות היא חזרה לירושלים ולמדה יהדות וחינוך לגיל הרך במכללה לבנות בבית וגן. אחר כך עבדה כמחנכת בכיתות א' ו-ב' וכגננת, ובמקביל סיימה את לימודיה לתואר שני בלימודי קודש במכללה לבנות.
בתקופת לימודיה בת-שבע נישאה לעדו אונטרמן, ונולדה בתם אפרת הנדלה.
ביום רביעי כ"ט בסיוון תשס"ח (02.07.2008), קרוב לחצות היום, שבה בת-שבע במכוניתה עם בתה אפרת. כשעברה ברחוב יפו בירושלים היא הייתה בין החללים בפיגוע שביצע מחבל פלסטיני, שבעזרת טרקטור גנוב פגע במכוניות ובאוטובוסים ומחץ את מכוניתה, אפרת ביתה ניצלה בנס ללא פגע.
בת-שבע הייתה בת 33 במותה. הותירה בעל ובת. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול, ירושלים.
סמל אריאל פויר ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, י"ב באייר תשס"ח (2008), בן 24 בנופלו.
אריאל נולד בשבת, ו' באב תשמ"ג (15.7.1983), את לימודיו היסודיים החל בירושלים, בבית הספר הדתי "חורב", ובמהרה אובחן כמחונן. בתחילת כיתה ט' החליט לעבור לישיבה התיכונית שבבית אל שם התעצמה אמונתו והתחזקו עקרונותיו, לאחר מכן למד בישיבת ההסדר בפתח תקווה.
ב-12.6.2002 התגייס אריאל לגדוד של חטיבת הנח"ל ועבר מסלולים מתקדמים והגיע עד קורס מ"כים.
אריאל כאב את אירועי ההתנתקות בקיץ 2005 וניסה לסייע למפונים.
בשבת, י"ב באייר תשס"ח (17.5.2008), נפל אריאל בעת מילוי תפקידו במהלך שירות מילואים, והוא בן עשרים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבהר הרצל בירושלים. הניח הורים, שני אחים – ירון וברק ושתי אחיות – עדית ויפעת.
סמל ראשון בן-ציון-חיים הנמן ז"ל
נפל בקרב בשכם, ו' בתשרי תשס"ח (2007), בן 22 בנופלו.
בן-ציון חיים נולד ביום ח' בטבת תשמ"ו (19.12.1985) ביישוב סוסיא שבדרום הר חברון.
לאחר לידתו עברה המשפחה לירושלים. בן-ציון חיים למד בגן של תלמוד תורה "מורשה" ולאחר מכן בכיתות היסוד של בית הספר הממלכתי-דתי "חורב".
בשנת 1995 עברה המשפחה לרמת הגולן ושם בן-ציון למד, לאחר מכן למד בישל"צ ובישיבה הגבוהה "מדברה כעדן" במצפה רמון.
בסוף חודש נובמבר 2004 התגייס בן-ציון לחטיבת הצנחנים לסיירת הצנחנים ועבר את מסלול ההכשרה המפרך שבסיומו הוצב כלוחם בגדוד הסיור. יחד עם חבריו לצוות לחם ופעל במשימות הסיירת.
ביום ו' בתשרי תשס"ח (18.9.2007) נפל בן-ציון בקרב במחנה הפליטים עין בית-עילמה הסמוך לשכם, הודות לפעילותם סוכל פיגוע התאבדות במרכז הארץ.
סמל-ראשון בן-ציון חיים הנמן היה בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחספין. הותיר הורים ותשעה אחים ואחיות.
סמל ראשון נעם-יעקב מאירסון ז"ל
נפל בקרב במלחמת לבנון השניה, י"ג באב תשס"ו (2006), בן 23 בנופלו.
נעם נולד בירושלים ביום י"ב בתמוז תשמ"ג (23.6.1983). למד בבית-הספר היסודי "חורב" שבירושלים. בהמשך, בכיתה י' החל ללמוד בישיבה התיכונית במצפה רמון ולאחר מכן בישיבת "איילת השחר" באילת.
באפריל 2004, לאחר שלוש שנים וחצי של לימוד בישיבה הגבוהה, התגייס נעם לחיל השריון במסגרת ה"הסדר". בדצמבר 2004 יצא לקורס מפקדי טנק.
ביום הולדתו העשרים ושלוש, זכה נעם להתארס עם שרה.
בראשית חודש אוגוסט 2006 גויס נעם למילואים ב"צו 8" ונסע צפונה לקחת חלק במלחמת לבנון השנייה. לאחר מספר ימי המתנה נכנס נעם ללבנון בשיירה של טנקים, כשהוא משמש כטען של מפקד הפלוגה רב-סרן יותם לוטן. שעות ספורות לאחר כניסת השיירה ללבנון, ביום י"ג באב תשס"ו (7.8.2006), פגע טיל בטנק. מהפגיעה נהרגו במקום נעם ויותם.
נעם הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר הורים, אחות ושלושה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
נאוה אפלבאום הי"ד
נפלה בפיגוע ב"קפה הלל" בירושלים, י"ג באלול תשס"ג (2003), בת 20 בנופלה.
נאוה נולדה בירושלים ביום י"א באדר תשמ"ג (24.02.1983).
נאוה גדלה בירושלים, למדה בבית הספר ובאולפנה התיכונית "חורב" וכן הייתה חניכה, ולאחר מכן מדריכה, בתנועת הנוער "עזרא". נאוה הצטיינה בלימודיה מאוד, ועל כך זכתה בתעודת הצטיינות ממשרד החינוך.
בתום לימודיה התיכוניים התנדבה נאוה לשירות לאומי בן שנתיים. שנה ראשונה עשתה ב"תלפיות" בחדרה, ושנה שנייה ב"זכרון מנחם" בירושלים, שם טיפלה במסירות בילדים חולים וליוותה אותם לאורך כל שעות היממה.
ביום שלישי בערב, יום לפני חתונתה המיועדת של נאוה עם חנן סנד, י"ג באלול תשס"ג (09.09.2003), פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו בתוך בית הקפה "הלל" ברחוב עמק רפאים, במרכז המושבה הגרמנית בירושלים. שבעה אנשים נרצחו בפיגוע, בהם היו נאוה ואביה דוד.
נאוה הייתה בת 20 במותה. הותירה אם, שני אחים ושלוש אחיות.
היא הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד אביה, ביום בו הייתה אמורה להינשא לבחיר ליבה. מחרת ההלוויה הכפולה לקחו את שמלת הכלה הלבנה, ותפרו ממנה פרוכת לארון הקודש בקבר רחל.
סמל ראשון יהודה בן יוסף ז"ל
נפל בעת שירותו בהר חברון, ט' באדר ב' תשס"ג (2003), בן 23 בנופלו.
יהודה נולד ביום י"ח בתשרי תשמ"א (28.9.1980) בקרית ארבע. בהיותו בן שמונה עברו בני המשפחה להתגורר בשכונת גילה בירושלים ולאחר מכן הקימו ביתם במעלה אדומים. הוא השתלב בלימודי בית ספר יסודי ב"חורב" והמשיך לישיבה התיכונית בבית אל.
טרם גיוסו לצה"ל למד כשנתיים במכינה הקדם צבאית "מגן שאול" בנוקדים שבגוש עציון. ביום 13.3.2000 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחטיבת "גולני", וביחידת "אגוז". סיים בהצלחה קורס חובשים ושימש כמ"כ טירונים.
בתחילת חודש מרץ 2003 התנדב יהודה יחד עם סגן דורון יואב לאבטח מתקן של המועצה האזורית "הר חברון" ב"גבעת האנטנה", השוכנת כקילומטר וחצי מהיישוב מעלה חֶבֶר. בתקרית ירי שאירעה מול כוח צה"ל סמוך נהרגו יהודה וסגן משנה יואב דורון מאש כוחותינו שחשבו בטעות שהם מחבלי חמאס.
סמל ראשון יהודה בן יוסף נפל בעת שירותו, ביום ט' באדר ב' תשס"ג (13.3.2003). בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.
רחמים רמי צדקיהו הי"ד
נפל בפיגוע בצומת פת, ח' בתמוז תשס"ב (2002), בן 51 בנופלו.
רמי נולד ביום כ"ג באייר תשי"א (29.05.1951) בירושלים. הוא גדל בירושלים והיה חבר בבני עקיבא, למד בבית הספר היסודי "חורב" והמשיך ל"אורט", שם הוסמך כמכונאי רכב.
לאחר שירותו בצבא עבד כמכונאי במוסך, ובשנת 1975 הצטרף כחבר לקואופרטיב אגד. מאז ועד הירצחו עבד כנהג אוטובוס.
רמי התגורר עם משפחתו בירושלים והיה מעריץ של בית"ר ירושלים.
ביום שלישי ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), סמוך לשעה 08:00 בבוקר, פוצץ מחבל-מתאבד את תיק היד שלו, המלא בחומר נפץ, באוטובוס אגד בקו 32א שעבר בצומת פת, ביציאה משכונת גילה בירושלים לכיוון מרכז העיר. המחבל עלה לאוטובוס זמן קצר לפני כן, בבית צפאפא. בפיגוע נפגעו עשרות מנוסעי האוטובוס, ותשעה-עשר מהנוסעים נרצחו. בין החללים היה גם רמי שנהג באוטובוס.
בן 51 במותו. רמי הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר הורים, אישה וילדים, שתי אחיות ואח.
רב סמל מתקדם גד שמש ז"ל
נפל בפיגוע ברחוב "המלך ג'ורג'" בירושלים, ט' בניסן תשס"ב (2002), בן 34 בנופלו.
גד נולד ביום י"ב בניסן תשכ"ח (10.4.1968) בירושלים. החל את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי 'חורב' בשכונת קטמון והמשיך בישיבה התיכונית "קרית נוער.
לאחר סיום לימודיו בתיכון למד גד שנה אחת בישיבה כדי להתחזק ביהדותו.
גד התגייס לצה"ל בסוף יולי 1987 והוצב בבסיס ציוד בתל השומר בבית-הדפוס הצבאי. בתום שירות החובה השתחרר גד מצה"ל אך כעבור שנה, באוקטובר 1991, שב והתגייס לשירות קבע. הוא מונה למנהל מחלקת הצילום בבית-הדפוס ובמקביל המשיך לטפח את בית-הכנסת ביחידה.
בשנת תשנ"ג נשא גד את ציפורה למשפחת בן חמו לאישה. השניים הקימו בית יהודי לתפארת והתגוררו בשכונת פסגת זאב בירושלים.
ביום ט' בניסן תשס"ב (21.3.2002) נפל גד בפיגוע חבלני בירושלים. גד ורעייתו יצאו מאושרים מביקור אצל רופא, שבו נתבשרו כי ציפורה נושאת ברחמה תאומות. הם הלכו ברחוב המלך ג'ורג' עת התפוצץ בקרבתם מחבל מתאבד, הם הובאו למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל והותירו אחריהם 2 בנות.
ערן יוחנן פיקאר הי"ד
נפל בפיגוע במכינת עצמונה, כ"ד באדר תשס"ב (2002), בן 34 בנופלו.
ערן נולד בפריז בג' באדר תשמ"ג (15.02.1983). בהיותו בן חודשיים עלתה המשפחה לישראל.
ערן גדל והתחנך בירושלים. הוא למד בבית הספר היסודי "חורב" והמשיך לתיכון "הימלפרב" בעיר. בנעוריו השתייך לתנועת הנוער "בני עקיבא" והיה מדריך בקייטנות של עולים מאתיופיה.
ערן נבחר לשרת ביחידה מובחרת בצה"ל. לפני שירותו הצבאי ביקש להעמיק את ידיעותיו ביהדות ובמקורות, ועל כן החליט ללמוד במכינה הקדם-צבאית ביישוב עצמונה, בגוש קטיף.
ביום חמישי בלילה, כ"ד באדר תשס"ב (07.03.2002), חדר מחבל של ארגון החמאס לתוך מבנים של המכינה בעצמונה. המחבל החל לירות ולהשליך רימוני יד. כשלושים בני אדם נפגעו במהלך הירי באותו לילה, חמישה מתלמידי המכינה נרצחו ובהם גם ערן. הוא נפגע מצרור יריות, ומת מפצעיו אחרי זמן קצר.
ערן היה בן 19, הותיר הורים, שני אחים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.
דבורה דניאל פרידמן לאופגרבן הי"ד
נפלה בפיגוע בכביש המנהרות (60), כ"א באדר תשס"ב (2002), בת 45 בנופלה.
דבורה נולדה בפריז בי"ז בתשרי תשי"ז (22.09.1956). בת במשפחה ברוכת ילדים, ולה אח וארבע אחיות. למדה בבית ספר יסודי בפריז.
דבורה עלתה עם משפחתה לישראל בקיץ 1968 בגיל 12, התיישבו בירושלים, למדה ביסודי "נווה עציון" ובאולפנת "חורב" בירושלים ו"אמנה" בכפר סבא.
כשהגיעה לגיל גיוס היא התנדבה לשירות לאומי בבאר שבע, בשנת 1978 נישאה ליונה פרידמן והקימו משפחה בקרית ארבע ולאחר מכן עברו להתגורר באפרת.
בבוקר יום שלישי כ"א באדר תשס"ב (05.03.2002) היו דבורה ובעלה בדרכם השגרתית לעבודתם בירושלים. בכביש מס' 60, במעקף בית לחם באזור אל-חדר, נורו עליהם צרורות ירי ממארב. המחבלים היורים הצליחו לפגוע ברכב במספר רב של קליעים. דבורה נפצעה ברגלה והספיקה לדווח בקשר למוקד ביטחון. רגע אחרי כן פגע בראשה כדור קטלני והיא מתה במקום. יונה, בעלה, נפצע מקליע וממספר רסיסים ברגלו.
דבורה הייתה בת 45 בהירצחה. הותירה בעל וארבעה ילדים, הורים, אח וארבע אחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר עציון, גוש עציון.
אהובה אמרגי דוידוביץ הי"ד
נפלה בפיגוע בציר כיסופים, ז' באדר תשס"ב (2002), בת 30 בנופלה.
אהובה נולדה בטבריה בג' בכסלו תשל"ב (21.11.1971).
גדלה במושב בית מאיר שממערב לירושלים. למדה בבית הספר היסודי "קדימה" במושב, ובאולפנת "חורב" בירושלים.
לאחר שירותה הלאומי, אהובה למדה באוניברסיטת "בר אילן" ברמת גן, בחוג למשפטים, והוסמכה כעורכת דין.
אהובה נישאה לרפי אמרגי, וילדה 2 בנים. בני המשפחה התגוררו ביישוב גני טל בגוש קטיף.
ביום שני, ז' באדר תשס"ב (18.02.2002), בשעה שאהובה עשתה את דרכה מנתיבות לביתה ברכבה הפרטי, מחבל פלסטינאי פתח בירי עליה מהמארב, בקרבת צומת כיסופים. אהובה נפגעה ממספר כדורים ומתה מייד.
אהובה הייתה בת 30 בהירצחה. הותירה בעל ושני בנים, הורים, אחות ושלושה אחים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין האזורי בגוש קטיף. אחרי ההתנתקות הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
מלכה חנה (מלכי) רוט הי"ד
נפלה בפיגוע ב"סבארו" בירושלים, כ' באב תשס"א (2001), בת 15 בנופלה.
מלכי נולדה באוסטרליה בי"ד בכסלו תשמ"ו (27.11.1985), עלתה ארצה עם בני משפחתה בשנת 1988 והתגוררה עמם בירושלים.
היא הייתה מוזיקאית מצטיינת שניגנה בחליל צד. היא למדה בבית הספר לבנות "חורב" בירושלים.
ביום חמישי בצהריים, כ' באב תשס"א (09.08.2001), פוצץ מחבל-מתאבד פלסטינאי מטען חבלה כבד שנשא על עצמו במסעדת "סברו" בירושלים, בפינת הרחובות קינג ג'ורג' – יפו. בפיגוע נפגעו למעלה מ-130 איש ונרצחו 15 בני אדם, מתוכם שבעה ילדים ובני נוער.
בין החללים הייתה גם מלכה. היא הגיעה למקום עם מיכל רזיאל, חברתה הטובה מגיל רך. השתיים היו בדרכן לפעילות התנדבותית בשכונת תלפיות בירושלים. שתי החברות נרצחו במסעדה.
מלכה הייתה בת 15 במותה. הותירה הורים ושישה אחים ואחיות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
רב טוראי אריאל רביב ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת אימונים בתל ערד, ט"ו באייר תשס"א (2001), בן 19 בנופלו.
אריאל נולד ביום ט"ו בתשרי תשמ"ב (13.10.1981) בירושלים ברובע היהודי. למד בבית-הספר היסודי 'אחינועם' ברובע היהודי, המשיך לחטיבת-ביניים בישיבת 'חורב' בירושלים וסיים לימודי תיכון בישיבה התיכונית בבית אל.
היה חניך ב"בני עקיבא", אהב ספורט וויתר על הצעה לשחק בנוער בית"ר ירושלים כדי לא לחלל שבת. לפני גיוסו למד שנה ורבע במכינה בנוקדים.
בנובמבר 2000 התגייס לצה"ל. אביו ואחיו שירתו בנח"ל ואריאל המשיך את המסורת והתנדב גם הוא לנח"ל.
ביום ט"ו באייר תשס"א (8.5.2001) נפל אריאל בעת מילוי תפקידו והוא בן תשע-עשרה. הוא נהרג בתאונת-אימונים סמוך לתל ערד בעת שהשתתף בתרגיל מחלקה, במהלך האימון המתקדם. אריאל נורה בשגגה על-ידי כוח הרתק בעודו משמש כ'סמן' לכוח המסתער. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. אחרי מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.
סמל ראשון אביעד יצחק קוליץ ז"ל
נפל בפעילות מבצעית באזור חברון, י"ח בניסן תשס"א (2001), בן 20 בנופלו.
אביעד נולד ביום י"ט בשבט תשמ"א (24.1.1981) ברובע היהודי בירושלים.
למד בבית הספר היסודי "אחינועם", חטיבת הביניים "חורב", המשיך לישיבה התיכונית "נתיב מאיר" וסיים את לימודיו בבית הספר הדתי הפתוח מל"ד. בתקופת לימודיו היה פעיל בתנועת בני-עקיבא, סניף מרכז ירושלים.
בחודש אוגוסט 1999 התגייס אביעד לצה"ל, לחיל התותחנים. בתום המחזור הראשון שלו כלוחם בסוללה יצא לקורס מפקדי צוותים, אותו סיים בהצלחה. ביום י"א בניסן תשס"א (4.4.2001) נפגע אביעד קשה בראשו כשהנגמ"ש עליו פיקד התהפך בזמן פעילות מבצעית, באיזור פני חבר הסמוך לחברון.
ביום י"ח בניסן תשס"א (11.4.2001), לאחר שבוע שבו נאבק על חייו, נפטר אביעד מפצעיו בבית החולים "הדסה" בירושלים, והוא בן עשרים. אבריו נתרמו להצלת חייהם של שישה אנשים. לאחר מותו הועלה אביעד לדרגת סמ"ר. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
טוראי נתן אקסלרוד ז"ל
נפל בעת שירותו, כ"ה בתמוז תשנ"ט (1999), בן 22 בנופלו.
נתן נולד ביום ו' באלול תשל"ז (20.8.1977) בברית המועצות. המשפחה הייתה "מסורבת עלייה" במשך כמה שנים ונתן אף נהג לציין שהוא היה צריך להיוולד בישראל. בשנת 1987 בהיותו בן עשר עלתה משפחת אקסלרוד לישראל.
המשפחה השתקעה בירושלים ונתן למד בבית ספר "פיקר רמות" עד כיתה ו'. בחטיבת הביניים "נווה יעקב" ואז בישיבה התיכונית "חורב" מכיתה ט' עד י"ב.
לאחר התיכון נתן למד שנתיים ב"ישיבת הכותל", ואז שנתיים נוספות בישיבת "הר-עציון". במסגרת ה"הסדר" התגייס נתן ב-25 ביוני 1996 הישר לטירונות תותחנים. הוא שירת ברצועת הביטחון בלבנון בגד"ב.
ביום שישי, יצא נתן לטיול בנחל ערוגות עם קבוצת חברים מהישיבה. לקראת הצהריים, בחום של ארבעים מעלות ומעלה, חש נתן ברע והתמוטט עקב התייבשות. בקבוצה היה חובש קרבי שניסה להגיש עזרה ראשונה, אך נתן נפטר במקום. טוראי נתן אקסלרוד נפל בעת שירותו ביום כ"ה בתמוז תשנ"ט (9.7.1999), והוא בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי שבהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
רב טוראי איליה נימויטין ז"ל
נפל בפיגוע בקו 18 בירושלים, ה' באדר תשנ"ו (1996), בן 19 בנופלו.
איליה נולד ביום ט"ז באב תשל"ז (31.7.1977) בברית המועצות ועלה ארצה עם הוריו באוקטובר 1990, לירושלים. לאחר עלייתו הצטרף איליה לחטיבת הביניים "חורב" בירושלים והמשיך בבית-הספר התיכון הימלפרב בעיר.
איליה הצליח להסתגל לארץ ולהשתלב בה ובנובמבר 1995 התגייס לצה"ל, לקורס במסגרת ח"א.
ביום ה' באדר תשנ"ו (25.2.1996), עלה איליה על אוטובוס בקו 18 בירושלים. הוא היה בדרכו מחופשה בחזרה לבסיס, כאשר מתאבד של החמאס פוצץ עצמו באוטובוס. עשרים וחמישה הרוגים היו בפיגוע ואיליה ביניהם. בן תשע עשרה היה איליה בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב"ט. איליה נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. השאיר אחריו הורים, אשר הנציחו את זכרו בבית כנסת בירושלים.
סמל ראשון גבריאל (גבי) קראוס ז"ל
נפל בפיגוע בקו 18 בירושלים, ה' באדר תשנ"ו (1996), בן 22 בנופלו.
גבריאל נולד ביום ב' באדר תשל"ב (17.2.1972) בירושלים, החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים, והמשיך בישיבה התיכונית "חורב" ובישיבת ההסדר "כרם ביבנה".
יחד עם חבריו לישיבה התגייס לצה"ל ביולי 1990, עבר טירונות של חיל השריון, ושירת כתותחן טנק.
לאחר שחרורו מצה"ל הספיק גם ללמוד סמסטר אחד הנדסאות אלקטרוניקה באוניברסיטה העברית. ביום ה' באדר תשנ"ו (25.2.1996), שעה שעשה את דרכו באוטובוס קו 18 להתייצבות מילואים, התפוצץ באוטובוס מטען תופת שהניח מחבל מתאבד, וגבריאל נהרג. יחד עמו נספו עשרים וארבעה מנוסעי האוטובוס, ורבים נפצעו. בן עשרים וארבע היה בנופלו. הועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו. השאיר הורים ואח צעיר – רפאל. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.
חנה נאה בן יעקב הי"ד
נפלה בפיגוע בקו 26 בירושלים, כ"ה באב תשנ"ה (1995), בת 44 בנופלה.
חנה נולדה בכ"ח באלול תשי"א, (29.09.1951), בירושלים, בת למשפחה ירושלמית דתית ותיקה. היא למדה בבית הספר העממי שפיצר בירושלים ובאולפנת חורב.
לאחר התיכון למדה לימודים גבוהים במכללה לבנות בירושלים, התמחתה במקצועות הלשון והתנ"ך וסיימה את לימודיה לתואר ראשון בהצטיינות. לאחר סיום הלימודים, החלה ללמד בתיכון במושב שפיר.
נישאה לבן-ציון נאה והולידה שלושה בנות: אהובה, עדי ובתיה.
ביום שני כ"ה באב תשנ"ה, (21.08.1995), בשעה שמונה בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען באוטובוס קו 26 בירושלים שעבר בשדרות אשכול. בפיגוע נפגעו נוסעי האוטובוס ונוסעי אוטובוס נוסף שעמד מאחוריו. ארבעה נוסעים נרצחו במקום ולמעלה מ- 100 נפצעו. חנה, שהייתה בדרכה לקורס קיץ באנגלית בשלוחת האוניברסיטה בהר הצופים, נהרגה במקום.
חנה הייתה בת 44 במותה. קהל רב ליווה אותה בדרכה האחרונה, כשהובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.
סמל נחשון מרדכי וקסמן ז"ל
נפל בקרב לאחר חטיפתו ליד רמאללה, י' בחשוון תשנ"ה (1994), בן 19 בנופלו.
נחשון נולד ביום כ"ב בניסן תשל"ה (3.4.1975) בירושלים, בן שלישי למשפחה בת שבעה בנים. למד בבית-הספר היסודי ובישיבה התיכונית "חורב" בירושלים.
נחשון גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1993 ובעקבות שני אחיו הבוגרים התנדב ל"גולני". הוא הגיע ליחידת "עורב" של גולני, ורצה מאוד להיות קצין, דבר שהיה אמור להתגשם כעבור זמן קצר. לאחר הטירונות, ולאחר שהוכשר כלוחם, עשה שירות מבצעי בלבנון.
נחשון נחטף ביום 9.10.1994 על ידי מחבלים מהחמאס, והוחזק כבן ערובה במשך שישה ימים. כל המדינה התפללה ופעלה לשחרורו. כל העם היה מאוחד ברצון להציל נפש אחת של יהודי.
ביום שישי, י' בחשוון תשנ"ה (14.10.1994) נערכה פעולה צבאית בבית בו הוחזק נחשון בביר נבאללה. מפקד הפעולה, סרן ניר פורז, ונחשון הי"ד נפלו בקרב בפעולה זאת. במוצאי שבת, בחצות הלילה, הובא נחשון למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. כמאה אלף איש השתתפו בהלוויה. בן תשע עשרה היה נחשון בנופלו. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. השאיר אחריו הורים ושישה אחים.
סגן אלוף מאיר-שמעון מינץ ז"ל
נפל בקרב ברצועת עזה, י' בטבת תשנ"ד (1993), בן 35 בנופלו.
מאיר נולד ביום י"א בחשוון תשי"ט (25.10.1958) בירושלים. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "חורב" בירושלים ובסיום כיתה ח' עבר לישיבה התיכונית "אור עציון".
כשבגר מאיר, בחר בדרך חיים חילונית, בתחילת חודש פברואר 1977 התגייס מאיר לצה"ל, לחיל הרגלים. במשך השנים עבר מסלול מפואר ומרשים ומילא תפקידים מרכזיים במערכת הצבאית.
בין התפקידים הרבים שירת בקבע כמג"ד בגבעתי, סגן-מפקד חטיבה וראש ענף מבצעים בפיקוד דרום והגיע לדרגת סגן-אלוף.
בקיץ של שנת 1988 נישאו לעדי והקימו את ביתם ביישוב רעות.
בבוקר יום י' בטבת תשנ"ד (24.12.1993), נפל מאיר בקרב ברצועת עזה. הג'יפ בו נסע בכביש נאצר, בפרבר צפוני של העיר עזה, נקלע למארב מחבלים שפתחו באש לעברו. מן הירי נפצע אנושות ונפטר כעבור זמן קצר. בתקרית שלושה חיילים נוספים. מאיר נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן שלושים וחמש היה בנופלו. הותיר אשה, בן, אם, אחות ושני אחים. שמונה חודשים לאחר נפילתו נולדה בתו יעל.
רב טוראי ירון חן אוחיון ז"ל
נפל בקרב באזור ירושלים, י"ח באב תשנ"ג (1993), בן 20 בנופלו.
ירון נולד ביום י"ז באדר א' תשל"ג (19.2.1973), בירושלים. למד בבית- הספר היסודי הממלכתי-דתי "רמות", בישיבה התיכונית "חורב" ובהמשך בישיבת ההסדר "אור עציון".
באפריל 1993 גויס ירון לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים את הטירונות והוצב לחיל המודיעין, שם שירת בתפקיד תצפיתן.
ביום י"ח באב תשנ"ג (5.8.1993), נפל בקרב באיזור ירושלים. ירון נחטף, נהרג ונשרף, בעת שהיה בדרכו מבסיס "רמה", בו שירת, לביתו בירושלים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות – עדי, עינב והודיה, ואח – יניב. ירון היה בן עשרים בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט.
סמל גדליה צבי האס ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ז בניסן תשנ"ג (1993), בן 21 בנופלו.
גדליה נולד ביום כ"ט בחשוון תשל"ג (6.11.1972) בירושלים. את לימודיו החל במגמה כללית בישיבת 'חורב', בה סיים שתים-עשרה שנות לימוד.
בתחילת יולי 1991 גויס גדי לשירות חובה בצה"ל והופנה למסלול טירונות דרך ישיבת ההסדר "קרני שומרון". בתום תקופת הטירונות עבר לחיל-המודיעין ויצא לקורס תצפיתנים, הוא נבחר לפעילות מיוחדת, סודית ויוקרתית ואף קיבל תעודת הערכה אישית ממפקד האוגדה על תפיסת מבוקש.
ביום כ"ז בניסן תשנ"ג (18.4.1993) נפל גדי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים – יוסי וקובי ואחות – אלישבע. בן עשרים-ואחת היה במותו.
סמל שלמה מאיר כהן ז"ל
נפל בקרב בהר ציון בירושלים, י"ג באדר א' תשמ"ט (1989), בן 22 בנופלו.
שלומה מאיר נולד ביום ט' באב תשכ"ז (15.8.1967) בירושלים ונקרא על שם דודו, מאיר כהן ז"ל, שנלחם ונפל בקרב בפיתחת רפיח וצוין לשבח על לחימתו. למד בבית הספר היסודי והישיבה התיכונית "חורב".
ביוני 1986 גויס שלומי לצה"ל במסגרת ישיבת-ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים והתנדב לשרת בחטיבת חיל הרגלים גבעתי. הוא סיים בהצלחה קורס מ"כים וזומן לקורס קצינים אך החליט כי עדיין אינו בשל להוביל חיילים לקרב.
בשבת י"ג באדר א' תשמ"ט (18.2.1989) נפל בקרב בירושלים. שלומי הלך עם חברו לכותל המערבי להתפלל תפילת 'מנחה'. בקרבת שער ציון ארבו להם חמישה ערבים, שהתנפלו עליהם ודקרו את שלומי בכל חלקי גופו והוא נפטר מפצעיו. שלומי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
רב סרן שלמה (שלומי) נקר ז"ל
נפל בעת שירותו, י"א בסיוון תשמ"ז (1987), בן 37 בנופלו.
שלומי נולד ביום ו' בטבת תשי"ח (15.12.1950) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'חורב' בירושלים וסיים בהצלחה את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון 'אורט הנביאים'.
שלמה גויס לצה"ל בתחילת חודש נובמבר 1968 והוצב לשרת בחיל החימוש. לאחר הטירונות נשלח לקורס קצינים וסיימו בהצלחה.
בשנת 1971 הצטרף שלומי אל שורות צבא הקבע והועלה לדרגת רס"ן בחיל החימוש. במסגרת שירותו הצבאי למד בקורס טכנאי תעשייה וניהול וסיימו בהצלחה.
בשנת 1974 נשא לאישה את מרים, השניים הקימו ביתם בתל אביב וגידלו את שני ילדיהם, אסף ושני.
ביום י"א בסיוון תשמ"ז (8.6.1987) נפל שלמה בעת שירותו. בן שלושים-ושש היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו אשה, בן, בת, אם, ארבע אחיות ושני אחים.
טוראי אהרון יצחק רוז ז"ל
נפל בעת שירותו בבקעת הירדן, י"ח בחשוון תשמ"ג (1982), בן 19 בנופלו.
אהרן יצחק נולד ביום ח' בתשרי תשכ"ד (26.9.1963) למשפחה דתית בלונדון.
במאי 1973 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בירושלים. אהרן-יצחק המשיך בלימודיו, תחילה בבית-הספר "חורב", עבר ל"קרית הנוער", ואחרי שסיים את לימודיו התיכוניים הלך ללמוד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה".
ביולי 1982 הוא התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבת גולני. אהרן-יצחק עבר אימוני טירונות כלוחם חי"ר, והוצב בבקעת הירדן. ביום י"ח בחשוון תשמ"ג (3.11.1982), הוא נסע בתפקיד ובדרך שבין בקעות ומחולה בבקעה אירעה תאונה. הנ"נ שנסע בו התנגש במוביל טנקים ואהרן-יצחק נהרג. בן 19 שנים הוא היה במותו.
הוא השאיר אחריו הורים ושלושה אחים, הובא למנוחות בהר-המנוחות בגבעת-שאול בירושלים.
רב טוראי שלמה אומן ז"ל
נפל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל, י"ט בסיוון תשמ"ב (1982), בן 25 בנופלו.
שלמה נולד ב-ט"ז בסיוון תשי"ז (15.6.1957) בירושלים. לאסתר ולפרופ' ישראל אומן (חתן פרס נובל לכלכלה).
את לימודיו עשה שלמה בבית-הספר היסודי והתיכון "חורב" בירושלים.
היה חבר בתנועת הנוער "עזרא" ועבר בה את כל השלבים מחניך ועד מדריך, ואף היה חבר ההנהגה המרכזית. התגייס במסגרת ישיבת ההסדר ב"שעלבים"
נשא לאשה את חברתו שלומית קהן והם הקימו בשעלבים את ביתם.
לאחר תואר ראשון במשפטים החל ללמד בישיבה התיכונית "חורב" בה למד.
כשנפתחה מלחמת שלום הגליל גויסו שלמה וחבריו ונשלחו ללבנון. אור ליום י"ט בסיוון תשמ"ב (9.6.1982) נפל שלמה בלבנון, כשפגז של טנק סורי פגע בטנק שבו שימש כתותחן. הוא נהרג יחד עם חברו לישיבה אברהם חיים מוצן ז"ל, ומפקד המחלקה יצחק אלעזרי ז"ל.
הובא למנוחת עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו אשה, בן – דוד ובת – שלומציון, שנולדה לאחר מותו, הורים, אחיות ואח.
רב טוראי יצחק משה רוזנפלד ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ז באדר ב' תשל"ח (1978), בן 22 בנופלו.
יצחק נולד ביום ד' בניסן תשט"ז (16.3.1956) בירושלים. לאחר לימודים במספר בתי ספר לבו נמשך יותר ויותר אל עולם התורה והוא עבר לישיבת 'חורב' שבירושלים.
בסוף יולי 1976 גויס יצחק לצה"ל – במסגרת ישיבות ההסדר כשבחירתו נופלת על הישיבה בעיירה הצפונית מעלות.
לאחר סדרת הטירונות נכנס לבית ספר לשריון ורכש את המקצוע 'טען-קשר' בטנק. הוא חזר למעלות ועסק, בצד לימודיו, בהקניית השכלה לתושבי המקום. הוא חזר שנית לשירות, ובעקבות מבדקים נמצא ראוי להיכנס לקורס של מפקדי טנקים.
ואולם הוא לא זכה להגשים את חלומו להיות מפקד, שכן נפל במילוי תפקידו במהלך הקורס – והוא בן 22, היה זה ביום כ"ז באדר ב' תשל"ח (5.4.1978). הובא למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים.
מפקח יעקב גור גולדווסר ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו כשוטר במעלה אדומים, י"ז בכסלו תשל"ח (1977), בן 25 בנופלו.
יעקב נולד בי"ז באלול תשי"ב (7.9.1952). היה ילד רביעי להוריו ואח צעיר לשלוש אחיותיו. יעקב גדל בבית דתי. אביו היה מנהל בית ספר ממ"ד "נווה יעקב" בקטמון ואימו מורה. הילד התחיל את לימודיו בביה"ס "נווה יעקב" ואחר כך למד בבתי הספר "חורב" ו"לדוגמה-בנים".
ביולי 1970 התגייס יעקב לנח"ל המוצנח. יעקב (גולדה) יצא לקורס מ"כים, הדריך טירונים, המשיך לקורס קצינים וסיים בהצטיינות: הרמטכ"ל, ענד לו את דרגתו. הוא שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 50 בצנחנים ולחם עם פלוגתו בקרבות רבים במלחמת יום הכיפורים.
יעקב השתחרר מהצבא ב-1974, אך המשיך בשנים שלאחר מכן לשרת במילואים.
יעקב הצטרף בספטמבר 1977 ליחידת החבלה החדשה של משטרת ישראל ובחודשים המעטים שבהם שירת ביחידה השתתף במספר מבצעים, ובין השאר נכלל בין שומרי ראשו של נשיא מצרים סאדאת בביקורו הראשון בישראל.
למחרת יום הולדתו, בי"ז בכסלו תשל"ח (27.11.1977), יצא יעקב עם מפקד יחידת החבלה, עדין ד', ועם צוות לניסוי בסוגי חומר נפץ ומטעני חבלה באתר במעלה אדומים. בשעת לפני הצהרים התפוצץ מטען צינור, יעקב ועדין נהרגו.
מפקח יעקב היה בן עשרים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בהר הרצל, ירושלים.
סמל נחום פניגשטיין ז"ל
נפל בקרב ברמת מגשימים, י"ז בכסלו תשל"ו (1975), בן 19 בנופלו.
נחום נולד ביום כ"ה באדר תשט"ז (8.3.1956) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי-דתי 'חורב' שבמקום וכן בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' שבירושלים. ובישיבת ההסדר 'ישיבת הר-עציון' שבאלון-שבות.
בסוף יולי 1974 גויס נחום לצה"ל במסגרת 'ישיבת ההסדר' ושירת בחיל החינוך, השריון ובנח"ל. דאגתו ומסירותו לחבריו ולחניכיו בוא לגילוי גם בעת שירותו בצבא, בעזרה לחברים ובהתאמצות למלא את חובתו ולא להטיל עבודה על אחרים.
נחום נסע להתארח לשבת אצל חברים ב'ישיבת הגולן' שברמת-מגשימים. שעה קלה לאחר הגיעו התארגן חוג ללימוד גמרא בבית-המדרש המקומי. והוא הצטרף אליו. ואז הותקפו, הוא וחבריו על-ידי קבוצת מחבלים. באותו קרב נפל גם נחום – והוא בן 19. היה זה ביום י"ז בכסלו תשל"ו (20.11.1975). הובא למנוחת-עלמים בבית-העלמין הצבאי בהר- הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות.
סמל הרב רפאל-אלחנן (רפי) שטרן ז"ל
נפל בסיור במובלעת בגולן הסורי, י' בשבט תשל"ד (1974), בן 27 בנופלו.
רפאל נולד ביום י"ד באלול תש"ז (30.8.1947) בתל-אביב. למד ביסודי ובתיכון בחיפה.
רפי גויס לצה"ל בשלהי ספטמבר 1965 והוצב לנח"ל. כשפרצה מלחמת ששת הימים, השתתף בקרבות על שכם ובכיבוש רמת הגולן. לאחר המלחמה רצה לעבור קורס צניחה ולאחר מאבקים רבים ניתן לו מבוקשו. לאחר הקורס הוצב בסיירת מובחרת.
בסוף ספטמבר 1968 שוחרר רפי מהשירות הסדיר והתקבל ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר שנה הלך ללמוד בישיבת מרכז הרב ונשאר שם ואף התחיל ללמד כמורה בבית ספר.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עלה עם יחידתו לרמת הגולן. הוא השתתף בכל הקרבות האיומים בהר החרמון, נגד הקומנדו הסורי. ביום י' בשבט תשל"ד (2.2.1974) בעת סיור בוקר באזור תל ענתר, עלה הזחל"ם שלו על מוקש והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אלמנה ובת, שנולדה רק חודשיים לפני נפילתו, ושני אחים ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל והוא הוכתר בתואר רב, מטעם הישיבה.
רב סרן מאיר סלע סלוצקין ז"ל
נפל בסיני בעת מילוי תפקידו, כ"ד בטבת תשל"ד (1973), בן 38 בנופלו.
מאיר נולד ביום ט' בכסלו תרצ"ז (23.11.1936) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "בזק" בירושלים.
מאיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1956 והוצב לחיל-הקשר. במסגרת החיל עבר קורס טכנאי-קשר, אך הוא השתוקק לתפקיד קרבי בשדה וביקש לעבור לחיל-הרגלים. לאחר שהתמלאה בקשתו המשיך את שירותו הסדיר ובסופו התנדב לשירות קבע.
ביום כ"ד בטבת תשל"ד (18.1.1974) נפל מאיר בסיני בעת מילוי תפקידו, אחרי שעבר בשלום את מלחמת יום הכיפרוים, המלחמה הרביעית בימי חייו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובנים, הורים ואחים.
סמל אברהם משה לינדנבאום ז"ל
נפל בקרב בעיר סואץ במצרים במלחמת יום הכיפורים, כ"ח בתשרי תשל"ד (1973), בן 24 בנופלו.
אברהם נולד ביום ט' בטבת תש"ט (9.1.1949) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "חורב" ובבית-הספר התיכון "ליפשיץ" בירושלים.
את שירות החובה בצה"ל החל אברהם בחיל השריון. בהמשך הוכשר כחובש קרבי ואת מרבית שירותו עשה ברמת הגולן. את תפקידו מילא במסירות ובנאמנות. גם כאן עמדו לו תכונות אופיו והיה חביב על חבריו לנשק ועל מפקדיו ומקובל על הכל.
גם בשירות המילואים מלא תפקיד חובש. בשנת 1973 נשא לאישה את חיה. מלחמת יום-הכיפורים פרצה כמחצית השנה לאחר נישואיו. בימי המלחמה שירת בצוות זחל"ם רפואה. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נשלח עם יחידתו לקרב בעיר סואץ, מעבר לתעלה. הוא נהרג בקרב קשה, אליו נקלע עם חבריו, ברחובות העיר. אברהם הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ושתי אחיות.
רב טוראי מנחם דוד עמנואל אנגל ז"ל
נפל בקרב "החווה הסינית" בסיני במלחמת יום הכיפורים, כ"ב בתשרי תשל"ד (1973), בן 26 בנופלו.
מנחם נולד ביום ט"ז בחשוון תש"ח (30.10.1947) בצ'כוסלובקיה ועלה ארצה עם משפחתו כאשר היה בן שנה וחצי. הוא למד בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים, ואחרי-כן עבר ללמוד בישיבה קטנה "יבנה".
מנחם גויס לצה"ל בשנת 1966 והצטרף לנח"ל. לאחר סיום הטירונות נשלח להיאחזות מודיעים שם שרת בעת מלחמת ששת הימים. כעבור זמן עבר הסבה לחיל השריון והשתתף כשריונאי במלחמת ההתשה. הוא סיים את שירותו הסדיר במסגרת של"ת, במושב קוממיות.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נשלח מנחם עם כוח שריון לחזית סיני. הוא השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים ובקרב על "החווה הסינית".
בכ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), נפגע מנחם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שבהר-הזיתים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
רב טוראי יהודה מלק ז"ל
נפל בקרב בנפח ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, י"ב בתשרי תשל"ד (1973), בן 21 בנופלו.
יהודה נולד ביום י"ב בטבת תשי"ב (10.1.1952) בירושלים. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "חורב" בירושלים ואחר-כך המשיך בלימודים תיכוניים בישיבת "מרום ציון" בעיר, שם למד ארבע שנים. אחרי-כן הלך לישיבת ההסדר "כרם ביבנה", שם סיים את לימודיו התיכוניים.
יהודה גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והוצב לנח"ל מוצנח. לאחר הטירונות נהיה חייל-לוחם ומילא תפקידים שונים במסגרת החיל. בשנת 1971 עבר קורס בבית-הספר לשריון והיה לתותחן בטנק.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים עלה לרמת הגולן, כדי להצטרף לחטיבת השריון. החטיבה עברה קרבות קשים ועקובים מדם. הגדוד של יהודה נלחם באזור הכפר נפח כשהוא בולם והודף את טנקי הסורים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע הטנק של יהודה והוא נהרג. זמן רב היה בחזקת נעדר, ומשנמצאה גופתו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגבעת-שאול. השאיר אחריו אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.
סמל ראשון צבי יעקבי ז"ל
נפל בקרב בסיני במלחמת יום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (1973), בן 21 בנופלו.
צבי נולד ביום י"ד באלול תשי"ב (4.9.1952) בירושלים. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי "חורב". לאחר מכן עקרה המשפחה לרמת-גן, לאחר שמשפחתו שבה לירושלים, סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-דתי "מעלה".
צבי גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. במאי 1973 הועלה לדרגת סמל. בראשית אוקטובר 1973 עתיד היה לסיים את שירותו הסדיר בצה"ל ולצאת לחופשה שלפני השחרור. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הייתה יחידתו בקו החזית בסיני והשתתפה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. לפנות בוקר ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), יצא צבי בשיירה קטנה, שנעה על ציר "לכסיקון" לעבר "החווה הסינית". מטרת השיירה הייתה לחלץ את חיילי מעוז "טלביזיה", שביניהם היו פצועים רבים. השיירה נפגעה באש, שנורתה ממארב של חיילים מצרים. חיילי הנגמ"ש וצבי בתוכם יצאו להסתער על חיילי הקומנדו המצרים, שישבו במארב. בקרב זה נפגע צבי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
רב טוראי ידידיה ליפשיץ ז"ל
נפל בקרב במוצב "ליטוף" בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (1973), בן 36 בנופלו.
ידידיה נולד ביום כ"א באב תרצ"ז (29.7.1937) בירושלים. הוא סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בבית-הספר הדתי "חורב" בירושלים. היה חניך בתנועה הדתית "עזרא" ואף שימש מדריך בה, למד גם בישיבת "קול תורה".
ידידיה גויס לצה"ל לצה"ל בסוף יולי 1956 והתנדב לנח"ל. לאחר שהשתלם בסדרת קורסים, היה לחייל לוחם בנח"ל המוצנח.
בשנת 1959 שוחרר ידידיה מהשירות הסדיר. ברבות הימים נשא אישה והקים משפחה ובית בירושלים, נולדו לו בנים והוא חינך אותם למצוות ולאמונה בה' אלוהי ישראל. היה יוצא לתקופות של שירות מילואים ובמלחמת ששת הימים השתתף עם חטיבתו – חטיבת ירושלים – בקרב על הר הזיתים ועל חברון. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים שהה במוצב "ליטוף" שהותקף על-ידי כוחות המצרים, ואנשי המוצב נלחמו כאריות, מעטים מול רבים, אך כוחם לא עמד להם ומשכותר המוצב נאלצו להיכנע וללכת בשבי המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בהולכם בשבי, הבחינו החיילים שכמה מחבריהם חסרים וידידיה ביניהם. ידידיה הוכרז כנעדר. באוגוסט 1974 נמצאה וגופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הזיתים. השאיר אחריו אישה ושלושה בנים, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.
רב טוראי ישעיהו הולץ ז"ל
נפל בקרב בנפח ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (1973), בן 22 בנופלו.
ישעיהו נולד ביום ז' בניסן תשי"א (13.4.1951) בירושלים. שנותיו הראשונות עברו עליו בכפר גבעת שאול ב'. בהיותו בן שש שנים עקר עם משפחתו לקרית משה. את שש שנות לימודיו הראשונות סיים בבית-הספר "שילה" בירושלים, ואת לימודיו התיכוניים סיים בישיבה התיכונית של בית-הספר "חורב".
ישעיהו למד בישיבת ההסדר "הכותל" וגויס לצה"ל בסוף יולי 1970, התנדב לחיל הצנחנים. הוא עבר את הטירונות שם והצטיין בעיקר בסיוע לחיילים-חברים שהתקשו באימונים. לאחר כשנה עבר הסבה לחיל השריון, שם השתלם בקורס לתותחני טנקים, והצטיין בו במיוחד. במסגרת שירותו הצבאי הוצב בקיץ תשל"ג בגבול הלבנון.
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב שניטש ברמת הגולן על המחצבה של נפח, נפגע הטנק של ישעיהו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הזיתים. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
רב טוראי משה-יורם איזק ז"ל
נפל בקרב בנפח ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (1973), בן 24 בנופלו.
יורם נולד ביום י"ח בחשון תש"י (10.11.1949) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "חורב" ובישיבה התיכונית "חורב" בירושלים. אחרי-כן המשיך בלימודיו בישיבת "שעלבים" במסגרת ההסדר, ובאוניברסיטה העברית.
יורם גויס לצה"ל בסוף יולי 1968 והוצב לחיל השריון במסגרת "ההסדר".
לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר הוצב לשירות מילואים. תקופה מסוימת עבד בכנסת, וכשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יורם ונשלח עם יחידתו לחזית ברמת-הגולן.
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב ליד נפח במרכז רמת הגולן פגע טנק סורי בטנק שלו ויורם נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
חבריו של יורם תרמו לזכרו לוח-זיכרון לבית-הכנסת "חורב" בירושלים.
סגן אלוף ישראל גדיש ז"ל
נפל בעת שירותו, ט' באייר תשל"ג (1973), בן 40 בנופלו.
ישראל נולד ביום כ"א בניסן תרצ"ג (17.4.1933) בעיר סוסנוביץ בפולניה ובילדותו עבר מסע נדודים ותלאות בארצות אירופה עד שלבסוף הובילה אותו דרכו לשוויצריה, ממנה עלה ארצה ערב ראש השנה תש"ה, במסגרת "עליית הנוער". ישראל למד בבית הספר היסודי והישיבה התיכונית "חורב" בירושלים עד שנתו השש-עשרה.
ישראל התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1950 והצטרף עם גרעינו לנח"ל ולחיל הרגלים ומערך הגנת הגבולות. הוא שירת בקיבוץ סעד ועבר השתלמויות וקורסים שונים, לרבות קורס קצינים. בדרגת סגן השתחרר ופנה לחיים אזרחיים. את השנים 1962-1964 עשה בשליחות המחלקה לשיתוף בין-לאומי באפריקה, כחבר משלחת גדנ"ע-נח"ל.
לאחר שובו הצטרף לצבא הקבע, מילא בהצלחה מרובה שורה של תפקידי פיקוד ביחידות שונות ולבסוף הועבר למפקדת פיקוד הצפון. ביום ט' באייר תשל"ג (10.5.1973) נפל סא"ל ישראל בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה וארבעה ילדים.
טוראי יצחק-אהרן מילר הלוי ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, י"ד באדר א' תשל"ג (1973), בן 21 בנופלו.
יצחק נולד ביום כ"ח בתשרי תשי"ג (17.10.1952) בירושלים. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי "חורב" המשיך בלימודים התורניים-תיכוניים ב"ישיבת ירושלים לצעירים" שליד ישיבת "מרכז הרב" ואחרי כן בישיבה הגבוהה "מרכז הרב" בירושלים.
יצחק התגייס לצה"ל בסוף יולי 1971 ויחד עם גרעין "שלומים", שהורכב מחברי תנועת הנוער "עזרא", התנדב לנח"ל.
ביום י"ח באדר א' תשל"ג (20.2.1973), זמן קצר אחר שסיים קורס צניחה, נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים על הר הזיתים.
סמל יצחק (איציק) גולן גלדנאור ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו ברצועת עזה, כ"ג בסיוון תש"ל (1970), בן 25 בנופלו.
יצחק נולד ביום י"ט בטבת תש"ה (4.1.1945) בציריך שבשוויץ. בשנת 1949 עלתה משפחתו ארצה. למד בבית הספר "חורב" שבירושלים ובישיבה התיכונית "ישיבת הדרום" ברחובות. היה חבר בתנועת הנוער "עזרא".
גויס לצה"ל בשנת 1962 והוצב לצנחנים. לזכותו מספר רב של צניחות. לאחר מלחמת ששת הימים הועבר לחיל השריון. לאחר שחרורו משירות סדיר למד במרכז למחשבים אלקטרוניים שבירושלים. מדי שנה היה נקרא למילואים. אור ליום כ"ג בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל בעת מילוי תפקידו ברצועת עזה והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אישה ושני ילדים.
טוראי משה מיכאל גרוס ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, ו' באייר תשכ"ט (1969), בן 22 בנופלו.
משה נולד ביום כ"ה בשבט תש"ז (15.2.1947) בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה. בגיל שנתיים עלה ארצה עם הוריו, מניצולי השואה, ועם אחיו הצעיר.
משה למד חלק מלימודיו היסודיים בבית הספר "חורב" בירושלים ובמקביל התחיל לפעול בתנועת "בני עקיבא" ובתנועת "עזרא". את השכלתו העל-יסודית רכש בישיבה התיכונית "נתיב-מאיר" בירושלים.
הוא גויס לצה"ל ביולי 1966 והצטרף לנח"ל.
מלחמת ששת הימים עברה עליו אי שם במרכז הארץ ובקיץ שלאחריה התאמן ביחידת הנח"ל המוצנח. בגלל פציעה בצניחה נשלח לרכז את סניף תנועת הנוער "עזרא" בירושלים ועשה שם כעשרה חודשים. אחרי תקופת שירות נוסף, במסגרת של"ת בקיבוץ "שעלבים", עמד להשתחרר משירותו הצבאי.
ביום ו' באייר תשכ"ט (24.4.1969), מצא את מותו בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
טוראי חוה אסתר ריבלין ז"ל
נפלה בעת מילוי תפקידה בעין הנצי"ב, י' בניסן תשכ"ח (1968), בת 20 בנופלה.
חוה נולדה ביום א' במרחשון תש"ט (3.11.1948) בירושלים. כאשר הגיעה לגיל-הלימודים למדה בבית-הספר היסודי "נוה-עציון" ולאחר-מכן למדה בבית-הספר התיכון לבנות "חורב" אשר בעירה.
בנובמבר 1966 גויסה לצה"ל ושירותה הצבאי היה בנח"מ ובמסגרת גרעין נח"ל "מגשימים". אבל בעיצומו של שירותה הסדיר נפטרה ממחלתה במשק עין-הנצי"ב אשר בעמק בית-שאן; זה היה ביום י' בניסן תשכ"ח (8.4.1968). חוה הובאה למנוחת-עולמים בית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
טוראי יוסף-יחזקאל יוחאי ז"ל
נפל בקרב בשייח ג'ראח בירושלים במלחמת ששת הימים, כ"ז באייר תשכ"ח (1967), בן 28 בנופלו.
יוסף נולד ביום כ' בשבט תרצ"ט (9.2.1939) בירושלים. סיים בהצטיינות את בית הספר "חורב" בעיר הקודש והמשיך בו עד כיתה ו', לאחר מכן למד בתיכון ובסמינר למורים בישיבת הדרום ברחובות.
לצה"ל גויס בספטמבר 1958 ושירת בנח"ל מוצנח נקרא למילואים לפני שפרצה מלחמת ששת הימים. ביום כ"ט באייר תשכ"ז, (8.6.1967), תכנן לשאת אשה ולכן עוד בשבת שלפני כן עלה לתורה במסגרת חטיבתו בתנאי שדה.
יוסף לא זכה להתחתן, יחידתו יצאה לכבוש את שיח ג'ארח בדרך להר הבית, פרצה משער מנדלבאום וכחובש קרבי נקלע יוסף ביחד עם יחידת צנחנים להפגזה ירדנית קטלנית ועודד את חבריו באמרו: "אל מורך ואל פחד! הבה, קדימה, קדימה! עוד היום נגיע לכותל המערבי … אני עוד זוכר את הדרך לשם …" פגז פגע גם בו כשהוא הגיש עזרה לפצועים ונשמתו יצאה כשבפיו קריאת "שמע ישראל" זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), יומיים לפני חתונתו המיועדת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
טוראי מיכאל עמדי ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, ט' בניסן תשכ"ה (1965), בן 19 בנופלו.
מיכאל נולד ביום א' בתמוז תש"ו (30.6.1946) בירושלים. למד וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "חורב". היה חשמלאי לפי מקצועו. במאי 1964 גויס לצה"ל ושירת בתותחנים. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ט' בניסן תשכ"ה (10.4.1965) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
טוראי משה וינשטוק ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, כ"ח באלול תשכ"ד (1964), בן 18 בנופלו.
משה נולד ביום י"ז בסיון תש"ו (16.6.1946) בירושלים. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "חורב" בעירו, למד בבית-הספר התיכון על-שם ליפשיץ שבירושלים.
היה ספורטאי והתעניין בבולים ובשחמט, אך עיקר ענייניו היו בעולם המוסיקה והתיאטרון. גויס לצה"ל באוגוסט 1964 לאחר סיום לימודיו התיכוניים, וחודש לאחר-מכן, ביום כ"ח באלול תשכ"ד (5.9.1964) נפטר בשל מחלה. הובא למנוחת-עולמים בהר-המנוחות (גבעת-שאול) בירושלים.
סמל שלמה טובי ז"ל
נפל בעת מילוי תפקידו, י"א באדר תשכ"א (1961), בן 22 בנופלו.
שלמה נולד ביום א' בשבט תרצ"ט (22.1.1939) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים ולאחר סיימו את לימודיו שם למד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "חורב" בירושלים ולאחר-מכן בסמינר "מזרחי" באותה עיר.
גויס לצה"ל בנובמבר 1956 במסגרת חיל-האויר, ולאחר שחרורו חזר לשירות צבאי קבע ובעבודתו שם היה לו זמן פנוי אשר ניצל ללימודים.
נפל ביום י"א באדר תשכ"א (26.2.1961) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
רב סרן זאב משה ברויאר ז"ל
נפל בקרב קלקיליה, ו' בחשוון תשי"ז (1956), בן 29 בנופלו.
זאב נולד ביום כ"ד באדר ב' תרפ"ז (28.3.1927) בוינה, בירת-אוסטריה. אחרי עלותו לארץ, בשנת 1939, התמקם בחברת-הנוער שבקיבוץ חפץ-חיים ומשם פנה למקום-תורה ולמד בישיבת קול תורה בירושלים. את מחייתו מצא כחשמלאי בחברת-החשמל. היה חבר ה"הגנה" והשתתף בקרבות שונים במלחמת-הקוממיות. לבסוף הגיע לדרגת רב-סרן. נפל בקרב קלקיליה ביום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.1956) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי זכרון-מאיר שבבני-ברק.
הניח אחריו אשה. זכרו הועלה בספר "מלחמות הצנחנים" לאורי מילשטיין.
סגן משנה אברהם שטוסל ז"ל
נפל בשעת מילוי תפקידו למרגלות הר הגלבוע, ד' באלול תשי"א (1951), בן 26 בנופלו.
אברהם נולד ביום ג' בתמוז תרפ"ה (25.6.1925) בוינה, בירת-אוסטריה. עלה לארץ בשנת 1939 עם "עליית-הנוער". למד שנתיים בבית-הספר היסודי "חורב" מטעם "אגודת ישראל" ולאחר-מכן שנתיים בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל". השתייך ל"הגנה".
שירת במערכות-צה"ל בימי מלחמת-העצמאות ולאחר המלחמה שירת בצבא-הקבע. בדרגות-הקצונה הגיע לסגן-משנה. האישור על כך ניתן על-ידי המטכ"ל ביום ד' באלול תשי"א (5.9.1951), בו ביום שנפל בשעת מילוי תפקידו ליד הר הגלבוע והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראשון-לציון (על-יד קברו של אחיו מרדכי, שהיה אחד מקרבנות הפצצת-האויב בימי מלחמת-הקוממיות). כמה שבועות לאחר-מכן קיבלו ההורים את הדרגה על רקע שחור.
טוראי יוסף אדלר ז"ל
נפל בקרב בבית וגן בירושלים במלחמת העצמאות, י"ט בתמוז תש"ח (1948), בן 19 בנופלו.
יוסף נולד ביום י"א באב תרפ"ט (17.8.1929) בפרנקפורט ע"נ מיין אשר בגרמניה, למשפחה יראת שמים. יוסף למד ארבע כיתות ראשונות בבית-ספר עממי יהודי בעיר-הולדתו ואחרי עליית המשפחה לארץ בשנת ת"ש המשיך ללמוד בבית- הספר "חורב" בירושלים.
שימש מדריך בתנועת-הנוער הדתי "עזרא". לאחר שסיים את לימודיו בבית- הספר הצטרף ל"הגנה".
כשפרצה מלחמת-העצמאות גויס גיוס חלקי, הוא שירת בחטיבת ירושלים ובזמנו הפנוי הוסיף ללמוד יחד עם חבריו. ביום י"ט בתמוז תש"ח (26.7.1948) השתתף בהטענת חומר-נפץ על משאית במשלט מיס-קרי בקרבת בית-וגן. החומר התפוצץ מסיבה בלתי- ברורה והוא נפצע קשה, הועבר לבית-החולים "הדסה" ומת בו ביום.
יוסף הובא לקבורה בבית-העלמין בסנהדריה בירושלים.
אברהם צבי המבורגר הי"ד
נפל מפגז בשכונת בית ישראל בירושלים במלחמת העצמאות, י"ט בתמוז תש"ח (1948), בן 13 בנופלו.
אברהם נולד בירושלים בשנת תרצ"ה (1935), וגר עם משפחתו בשכונת בית ישראל. הוא למד בבית הספר היסודי חורב.
ביום שני י"ט בתמוז תש"ח (26.07.1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות, נורה פגז ירדני אל שכונת בית ישראל אך לא התפוצץ ונפל ברחוב. ארבעה נערים קרבו אל הפגז ואז אירע הפיצוץ, 3 נערים נפצעו ואברהם נהרג במקום.
אברהם מת בגיל שלוש עשרה, ימים ספורים לפני בר המצווה שלו. הוא הותיר הורים ומשפחה, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.
סגן שמחה זאב פיפס ז"ל
נפל בקרב בשער מנדלבאום בירושלים במלחמת העצמאות, י"א בתמוז תש"ח (1948), בן 35 בנופלו.
שמחה נולד ביום כ"א בתשרי תרע"ד (22.10.1913) בעיר לבוב, גליציה.
עלה לארץ בשנת 1938 ובארץ עסק בהוראה, בבתי-הספר "מעלה" ו"חורב", ובפעולות חינוך בתנועות-הנוער הדתיות.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחי"ם ומילא תפקיד קצין-סעד ביחידה הדתית. אחת מאמרותיו האחרונות הייתה: "כן, מצווה היא להילחם, אבל האם מצווה היא לאהוב את המלחמה? אדרבה, שונא אני אותה, אבל מה אעשה: אבינו שבשמים ציווה עלי לקחת חלק בה".
ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) נפל בעומדו על משמרתו בעמדה קיצונית ב"בתי מנדלבוים" בירושלים. נקבר בשייח'-באדר א'.
ביום י"ד באלול תש"י (27.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.
טוראי יוסף אריה בכרך ז"ל
נפל בקרב על עין כרם בירושלים במלחמת העצמאות, ה' בתמוז תש"ח (1948), בן 29 בנופלו.
יוסף אריה נולד ביום ה' באייר תרע"ט (4.5.1919) בהמבורג, גרמניה, למד בבית הספר היסודי והתיכוני "חורב".
בשנת 1938 התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטה ובאותה שנה שם פעמיו ארצה. בארץ הצטרף לקיבוץ חפץ חיים של "פועלי אגודת ישראל" ובד בבד עם עבודתו המפרכת המשיך בלימודיו.
הוא עבר ירושלימה, לאוניברסיטה העברית, לאחר שמצא פתרון לשאלת החליבה בשבת על-ידי מכונות-חליבה אוטומטיות, בעזרתם ובהסכמתם של גדולי התורה בארץ ובעזרת אנשי מדע שונים.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לחטיבת ירושלים ושירת כחובש גדודי. יוסף-אריה נפל ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948) בהיפצעו פצעי-מות מרסיס פגז בשעת הקרב על עין כרם. נקבר בשייח'-באדר ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית-הקברות של הפרושים בירושלים.
הניח אחריו אישה בהריון ובן. הבן השני נולד חודש ימים אחרי נפילתו ונקרא על שמו.
טוראי אלעזר זאב ידידיה זלנפרוינד ז"ל
נפל בקרב על נוטרדאם בירושלים במלחמת העצמאות, ח' בסיוון תש"ח (1948), בן 18 בנופלו.
אלעזר נולד ביום כ"א בשבט תר"ץ (19.2.1930) בירושלים.
למד בבית-הספר הדתי "חורב" ובהיותו בן 15 וחצי סיים את לימודי התיכון. מילדותו הצטרף לחוג הנוער "עזרא" שליד בית- הספר.
למלחמת-העצמאות התייצב בין הראשונים ובמשימות הקשות היה מסור לפקודיו ושוקד על טובתם.
עם צאת הבריטים מירושלים לחם בקרבות באזורים שונים של ירושלים וסביבתה, בשייח'-ג'ראח ובהתקפה על כנסיית נוטר-דם. הועלה לדרגת מ"מ, אך לא הספיק לקבל מחלקה לידיו. היה במשמר בעמדת נוטר-דם ועמד מול התקפה קשה. אחר ההתקפה תקף אותו רעב והלך לאכול בנקודה שברחוב הנסיכה מרי, שם היה המטבח הכשר עליו הקפיד. בדרך נפצע קשה מרסיסי פגז ואחרי כמה ימי ייסורים קשים נפטר מפצעיו ביום ח' בסיוון תש"ח (15.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות סנהדריה בירושלים.
טוראי יחזקאל כהן ז"ל
נפל בקרב בשכונת מוצררה בירושלים במלחמת העצמאות, ב' בסיוון תש"ח (1948), בן 19 בנופלו.
יחזקאל נולד כ"ג באייר תרפ"ט (2.6.1929) בעיר מיינץ, גרמניה.
בשנת 1939 עלה עם הוריו ארצה ולמד בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים.
בהיותו בן 17 הצטרף לשורות ה"הגנה" בירושלים.
יחזקאל נפל בקרב במלחמת העצמאות, יום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) בפיצוץ בניין ערבי בשכונת מוצררה, אשר שימש בסיס-התקפה ערבי על שכונת מאה שערים. בהיותו בתוך הבית, כשחיבר את מטען חומר-הנפץ, נפגע מכדור אויב.
ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
ישראל דב היימן הי"ד
נפל מפגז בשכונת גאולה בירושלים במלחמת העצמאות, כ"ג באייר תש"ח (1948), בן 14 בנופלו.
ישראל דב נולד בכ"ו באלול תרצ"ד, (06.09.1934), דור שישי למשפחה ידועה בירושלים. המשפחה התגוררה בנווה יעקב בצפון ירושלים, למד בתיכון חורב בירושלים.
בבוקר 19.05.1948 החל הקרב המכריע על ירושלים, בו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות. הנשים והילדים, בהם בני משפחת היימן, פונו משכונת נווה יעקב למרכז ירושלים.
ביום ה- 14 למערכה, כ"ג באייר תש"ח (01.06.1948), המשיכו הירדנים להפגיז את השכונות היהודיות בירושלים ובכל העיר התנהלו חילופי אש עזים. באותו יום נהרגו בירושלים 13 יהודים, בהם ארבעה חיילים. בין האזרחים שנהרגו היה גם ישראל דב, שעזר לאמו בחנות המשפחה, נפגע מפגז שפגע בדירת המשפחה בשכונת גאולה בירושלים ומת לעיני אמו, מיד לאחריו אחותו הגדולה ששמעה את זעקות השבר יצאה ונפגעה ונהרגה גם היא.
ישראל דב היה בן 13 במותו. הותיר אחריו הורים, אח אחד וחמש אחיות. משפחתו שילמה מחיר כבד במלחמת העצמאות, ישראל ואחותו חווה נהרגו, אחיו הגדול נהרג חצי שנה לפניו בדרך לגוש עציון, ובנוסף אחרי חצי שנה דודו נהרג בירושלים.
הוא הובא לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר בירושלים ולאחר זמן מה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
מאיר שמואל קאליש הי"ד
נפל מפגז בשכונת הבוכרים בירושלים במלחמת העצמאות, י"ט באייר תש"ח (1948), בן 10 בנופלו.
מאיר שמואל נולד בוינה בירת אוסטריה בח' באייר תרצ"ח (09.05.1938). כאשר נולד היתה כבר אוסטריה כבושה למעשה בידי הצבאות הנאצים, בשל ההתעללות ביהודים החליטו הוריו לעזוב את וינה והם עלו לארץ ערב מלחמת העולם השנייה, בחודש מרץ 1939. המשפחה התיישבה בירושלים ומאיר למד בבית ספר יסודי "חורב", היה בכיתה ד' במותו.
חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה.
ביום התשיעי למערכה, הכוחות הירדנים והמצרים המשיכו להפגיז את השכונות היהודיות בירושלים. מאיר שמואל נפגע מפגז בשכונת הבוכרים ונפצע קשה, ביום המחרת י"ט באייר תש"ח (28.05.1948) מת מפצעיו.
מאיר שמואל נהרג עשרה ימים אחרי יום הולדתו העשירי. הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
טוראי יששכר חבר טחובר ז"ל
נפל בנפול כפר עציון במלחמת העצמאות, ד' באייר תש"ח (1948), בן 23 בנופלו.
יששכר נולד ביום י' בתמוז תרפ"ה (2.7.1925) בעיר נירנברג, גרמניה, ובחודש ספטמבר 1933 עלה עם הוריו לירושלים. סיים את בית-הספר העממי-הדתי "חורב" ואת בית-המדרש למורים "מזרחי".
בסתיו 1947 התחיל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית. ל"הגנה" הצטרף עוד בלומדו בבית-המדרש למורים וסיים קורס רגמים. הוא השתתף באימונים במקומות עבודתו בהוראה והוסיף להתאמן בשובו ללמוד בירושלים.
כשפרצה המלחמה אחרי החלטת החלוקה של עצרת האו"ם ויתר על ההקלות בשירות פעיל הניתנות לסטודנטים והצטרף לחי"ש.
נפל בנפול כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא יחד עם חבריו שנפלו עימו בהגנת הגוש למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
טוראי שלמה וגנר ז"ל
נפל בקרב רמת יוחנן במלחמת העצמאות, ו' בניסן תש"ח (1948), בן 18 בנופלו.
שלמה נולד ביום כ"ו בסיוון תרפ"ט (4.7.1929) בעיר ניסקי, גליציה, פולין. בזמן המלחמה התגלגל עד לתורכסטן והגיע ארצה עם ילדי טהרן בשנת 1942. שלמה סיים את לימודיו בבית- הספר הדתי "חורב" בירושלים ובשנת 1945 עבר לקיבוץ חפץ חיים ושם המשיך לעבוד בגננות ובמסגרות.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס שלמה ושירת בחטיבת "כרמלי", ביום ו' בניסן תש"ח (15.4.1948) נפל בקרב רמת יוחנן והוא בן 18 שנים בלבד. נקבר בכפר אתא.
ביום י"ב בכסלו תשי"א (23.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
טוראי יהודה פרנצל אושינסקי ז"ל
נפל בקרב בהרטוב במלחמת העצמאות, ז' באדר ב' תש"ח (1948), בן 22 בנופלו.
יהודה נולד ביום י"ז באייר תרפ"ו (1.5.1926) בברסלאו, גרמניה. ביולי 1936, בהיותו בן עשר, עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בירושלים. הוא למד בבית-הספר הדתי "חורב" בירושלים למרות שלא היה בעל דתי, הוא שילב את הלימודים עם השירות ב'הגנה'.
הצטרף ללחימה עם פרוץ מלחמת העצמאות, וביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948) יצא יהודה מירושלים בשיירה של 6 משאיות שעשו דרכן למושב הרטוב המנותק.
כנופיות ערביות שתקפו את השיירה ריכזו עליה את האש והמשאית נפגעה וכל גלגליה נוקבו. מתוך שלושה קשרים שהיו ברכב נותר יהודה אושינסקי לבדו. בקשר הוא דיווח כי הערבים נמצאים כבר בטווח של זריקת רימונים ומסר כי הוא מנפץ את מכשירי הקשר ובבקבוק המולוטוב וברימונים שנותרו יצית ויפוצץ את המכונית על המכשירים והגופות שבה. כנראה שלפני המעשה המית יהודה את הפצועים. יהודה הובא למנוחות בבית העלמין בסנהדריה.
ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
טוראי אליעזר יצחק וייל ז"ל
נפל בפיגוע התופת בחצר הסוכנות בירושלים במלחמת העצמאות, ל' באדר א' תש"ח (1948), בן 22 בנופלו.
אליעזר נולד ביום י' באב תרפ"ו (21.7.1926) בעיר קלן, גרמניה. בהיותו בן תשע הגיע לארץ עם הוריו, שהתיישבו בירושלים. הוא למד בבית-הספר "חורב" בירושלים, השתייך לארגון הנוער הדתי "עזרא" והיה פעיל בו.
מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות, בדצמבר 1947, היה בין הפעילים בהגנת ירושלים והשתתף בקרבות להדיפת התקפות הערבים על שכונת מקור חיים. היה יוצא יחד עם פקודיו לשמירה בעמדות והיה מעודד את חבריו באומץ-רוחו. ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948) נשלח למפקדת ה"הגנה" שבבניין הסוכנות בירושלים, לשם סידורים מסוימים בעניין התחבורה ונפל חלל בהתפוצצות מכונית-תופת ערבית שאירעה באותו יום בחצר הסוכנות שגבתה 13 חללים.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה.
טוראי אברהם דב זינגר ז"ל
נפל ב"הגנה" בקטמון בירושלים ערב פרוץ מלחמת העצמאות, ט"ו בטבת תש"ח (1947), בן 26 בנופלו.
"כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם וּבִירוּשָׁלַ֖͏ִם תְּנֻחָֽמוּ׃"
אברהם נולד בשנת תרפ"ב (12.5.1922) בבודפשט, הונגריה. נצר למשפחת רבנים מפורסמת.
בהיותו בן 19, בפברואר 1941, החליט אברהם לעלות בגפו לארץ-ישראל והתיישב בירושלים שם החל ללמוד בלשנות שמית באוניברסיטה העברית.
אברהם הצטרף ל"הגנה" והיה חבר בשורותיה. ביום 27.12.1947, כשיצא מעמדת ה"הגנה" בשכונת קטמון בירושלים, נדקר על-ידי ערבים ולמחרת, ביום ט"ו בטבת תש"ח (28.12.1947), נפטר מפצעיו.
נקבר בשייח'-באדר א', ולאחר המלחמה הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות האזרחי בנחלת יצחק.
